דימום מהחניכיים אינו תקין אף פעם! הדימום מהווה נורת אזהרה לכך שיש דלקת חניכיים. ראשית, יש להקפיד לצחצח היטב, בעיקר בקו בין השיניים לחניכיים וכן להעביר חוט דנטלי. ניתן לבצע שטיפות פה עם מי מלח פושרים או עם חליטה של מרווה ושוש קרח. אם הדלקת לא חולפת תוך מספר ימים יש להגיע למרפאת שיניים לבדיקה יסודית. חשוב לדעת כי גם סטרס עלול לגרום לדלקת חניכיים.

שיננית מיומנת אינה מזיקה לשיניים, נהפוך הוא, הטיפול חיוני לטיפול בדלקת חניכיים. רובד ואבנית אשר מצטברים על השיניים גורמים לדלקת קבועה בחניכיים. מצב זה עלול להחמיר ולהגיע למחלת חניכיים ואובדן עצם בלתי הפיך. על מנת להפחית את הצטברות הרובד חשוב להקפיד על היגיינה אורלית טובה. במקביל, אכילת ירקות קשים, צריכה של מספיק ויטמין C, משיכת שמן קוקוס (גרגור שמן קוקוס במשך 5-20 ד' ביום) יכולים לסייע בהפחתה של הצטברות רובד ואבנית.

טיפול נטורופתי יכול לסייע רבות במניעת עששת.

ראשית, יש להבין כיצד נוצרת העששת: חלבונים מהרוק נצמדים לשן ואליהם נקשרים חיידקים, בעיקר מסוג סטרפ. מוטנס. חיידקים אלו יוצרים מולקולות "דבק" המסייעות להם להצמד לשן וכך נוצר הרובד. בפעילות שלהם החיידקים יוצרים חומצה אשר מעכלת את חומר השן. לצורך הפעילות שלהם, החיידקים משתמשים בעיקר בסוכרים. לפיכך, תזונה המכילה סוכר ופחמימה מהווה את אחד הגורמים העיקריים בהיווצרות עששת.

מה ניתן לעשות?

חשוב להמעיט בצריכה של סוכר כולל פחמימות כמו לחם, פסטה וכו' כי אלו מהווים מזון לחיידקים אשר יוצרים את העששת. אם כבר אוכלים פחמימות יש לצרוך אותם במהלך הארוחה ולשטוף את הפה לאחר מכן במים.

להמעיט בנישנוש לאורך היום, אשר מספק מזון לחיידקים לאורך שעות.

להמנע ממשקאות ממותקים כולל מיצי פירות ודיאט.

צריכה קבועה של תה ירוק וקקאו מומלצת. משקאות אלו מכילים פוליפנולים אשר מפחיתים הצמדות של החיידקים אל פני השן, במקביל הם מפחיתים את ייצור החומצה על ידי החיידקים ולכן מקטינים את הנזק שיוצרים החיידקים.

מיץ חמוציות, הידוע למניעה של דלקות בדרכי השתן יעיל גם כאן. החמוציות מפחיתות את הצמדות החיידקים לשן כך שנוצר פחות רובד ומכאן, גם פחות חומציות בסביבת השן.

חשוב לשלב בתזונה פתוחים וקטניות אשר מכילים חומרים הפוגעים ביכולת ההצמדות של החיידקים לשן.

פרוביוטיקה נחקרה רבות, ונמצאה כיעילה במניעת עששת.

רצוי ליווי צמוד על מנת להעריך את גורמי הסיכון לעששת ולהתאים את הטיפול המדוייק.

בוודאי!

תזונה מערבית הכוללת הרבה פחמימות, שומן רווי, שומן טרנס ומעוטת סיבים וירקות מחמירה מאוד את הדלקת הכללית בגוף ובחניכיים בפרט.

מחקרים רבים מצאו כי תזונה ים תיכונית הכוללת שפע של ירקות ופירות, קטניות, דגנים מלאים, ומעט דגים ומוצרי חלב מותססים מפחיתה את הדלקתיות ומשפרת את מצב החניכיים.

כמובן, שיש להתאים את התזונה המדויקת לכל אדם לפי מגוון הבעיות מהן הוא סובל. עם זאת, בשלב ראשון אני ממליצה לשים לב שיש בתזונה שלו ירקות חיים בכל יום וכן ירקות במגוון צבעים.

תזונה זאת יכולה לשפר את מצב החניכיים ולמנוע צורך בניתוח חניכיים.

בהחלט! טיפול נטורופתי משולב עם טיפול אצל מומחה לחניכיים יכול להפחית את עומק כיסי החניכיים, לעצור את התקדמות המחלה ואף למנוע צורך בניתוח.

תזונה נוגדת דלקת, כדוגמת תזונה ים תיכונית, מפחיתה את התגובה הדלקתית וכך משפרת את דלקת החניכיים והתקדמות המחלה נעצרת. במקרים רבים אני רואה שיפור בעומק כיסי החניכיים. בזכות זאת ניתן לשמור על מצב יציב והימנע מניתוח.

מה עוד ניתן לעשות?

תוספים רבים כמו ויטמין C (אני מעדיפה מהתזונה), קואנזים Q10, תה ירוק, פרוביוטיקה ואומגה 3 הוכחו מחקרית.

שטיפות פה עם מרווה ושוש קרח יעילים מאוד בהפחתת דלקת חניכיים, משיכת שמן, גם היא שיטה עתיקה ויעילה.

שימוש בסילונית בכיסי החניכיים, בשילוב שמנים אתריים כדוגמת שמן מנטה יעיל מאוד.

כל זאת כמובן, במקביל לשמירה על היגיינה אורלית מעולה.

רצוי להגיע לליווי נטורופתי, במקביל לטיפול אצל מומחית לחניכיים, על מנת לקבל את המענה המקיף ביותר ולמנוע אובדן שיניים.

את השאלה הזאת ניתן לחלק ל-2 לפי גודל העששת.

במקרה של עששת התחלתית מאוד, אשר נראית כמו נגע לבן על השיניים בהחלט הגוף יכול לתקן לבד. לצורך כך חשובה הקפדה על היגיינה אורלית, הגבלה בצריכת סוכרים ופחמימות כמו לחם או פסטה (הם הופכים לסוכרים בפה בעזרת אנזימים המצויים ברוק), המנעות ממשקאות המכילים סוכר כולל מיצי פירות, רופא השיניים יכול למרוח מקומית פלואוריד. פרוביוטיקה גם היא הוכחה כמסייעת לטיפול במצב.

במקרה של עששת גדולה יותר היוצרת כבר ממש חור בשן השן אינה יכולה לרפא את עצמה. השן, בניגוד לעצם, אינה מכילה תאים בונים (אוסטיאובלסטים) ועל כן לא יכולה לבנות בחזרה חומר שן שנהרס. במקרה זה יש לפנות לרופא השיניים לביצוע שחזור מחומר מרוכב, שאינו רעיל ולהמשיך בהקפדה על הכללים שציינתי קודם על מנת למנוע עששת בעתיד.

ריח לא נעים מהפה נובע לרוב מחלל הפה.

ראשית, יש ללכת לרופא שיניים לוודא שאין עששת או מחלת חניכיים.

שנית, אם אין בעיה לפנות למומחה גסטרו לשלול בעיות בקיבה.

שלישית, לבדוק האם קיים שימוש בתרופות המפחיתות את ייצור הרוק ובעיקר תרופות להורדת לחץ דם, נוגדי דכאון וחרדה ותרופות לאלרגיה. הקרנות לראש צוואר וכימותרפיה גם עלולים לגרום לשינוי בכמות הרוק ומחלות כמו סיוגרן פוגעות בבלוטת הרוק.

אם לא נמצאה בעיה ברורה כנראה שיש לך חיידקים יוצרי גופרית בפה אשר גורמים לריח הלא נעים.

מה ניתן לעשות אם הכל נמצא תקין?

על מנת לטפל בכך חשוב לצחצח את הלשון בעזרת מנקה לשון,

להקפיד לשתות הרבה מים לאורך כל היום,

להמעיט בצריכת קפה אשר מייבש את הגוף,

לאכול מספיק ירקות ופירות קשים, אשר מנקים את הפה והלשון,

לנטול פרוביוטיקה,

שימוש במי פה מצמחי מרפא נוגדי זיהום ועוד.

בטיפול אני מתאימה לכל מטופל את הטיפול המתאים לו ביותר.

המושגים האלו בהחלט מבלבלים ולכן אנסה לעשות מעט סדר בנושא:

דלקת חניכיים היא אודם, נפיחות דימום ולעיתים כאב בחניכיים. המצב יכול להיות חולף לאחר צחצוח לא תקין או סטרס. אם המצב ממשיך לאורך זמן יגרום למחלת חניכיים.

מחלת חניכיים הינה מצב מתקדם יותר בו כבר יש הרס של העצם התומכת בשיניים. מחלת חניכיים היא מחלה כרונית הדורשת טיפול משולב אצל מומחה חניכיים וטיפול טבעי על מנת לעצור את ההתקדמות. חשוב לציין, כי עצם שנהרסה לא תיבנה חזרה (או במידה מוגבלת מאוד) ולכן חשוב לעצור את התהליך מוקדם ככל האפשר.

נסיגת חניכיים הינה מצב של פגיעה בחניכיים וחשיפה של שורש השן. יכולה להגרם עקב צחצוח חזק, מבנה אנטומי של השורש או הרגלים מזיקים ויכולה להיות סימן למחלת חניכיים. יש ללכת לרופא השיניים על מנת לאבחן אם קיימת מחלת חניכיים ולטפל בהתאם.

דלקת חניכיים בהיריון זהו מצב נפוץ ביותר בגלל הדימיון בין רירית הרחם לרקמת החניכיים והשפעות הורמונליות על רקמות אלו.

חשוב להדגיש כי דלקת חניכיים אינה מסוכנת אולם, מחלת חניכיים במהלך ההיריון עלולה לגרום לסיבוכי הריון וחשוב להגיע לרופא לאיבחון וטיפול.

הקפדה על היגיינה אורלית כולל צחצוח וחוט דנטלי קריטית בתקופה רגישה זאת.

השימוש במרבית צמחי המרפא אסור אך חשוב לאכול תזונה נוגדת דלקת כדוגמת תזונה ים תיכונית כדי להפחית דלקתיות. צריכה מרובה של ירקות חיים ומאודים, קטניות ומעט דגים (לא נאים כמובן) יועילו למצב החניכיים.

אם אין בעיה של יתר לחץ דם ניתן גם לבצע שטיפות של מי מלח (רבע כפית מלח הימלאיה מומס בחצי כוס מים רותחים, לגרגר כשזה פושר), פעם עד פעמיים ביום.